יצירות האמנות המופשטות של אורלי שלם "רוקדות" לנגד עיניך, ואם מקשיבים להן היטב ניתן לשמוע מהן מוזיקה. בעוד שאמנים מסוימים ניגשים לבד לאחר רישום ותכנון קפדני, אורלי בוחרת מוזיקה שמתאימה למצב רוחה ונותנת לציור לעבור דרכה כמעין נבואה. היא לא יודעת מראש מה היא תצייר וממשיכה בפעולת הציור עד שהיא ניצבת מול הבד המוכתם בכתמי צבע וקו וזה מרגיש לה שלם. תהליך ההשראה הזה מביא איתו מעט מיסטיקה ורוחניות לציוריה של אורלי.

לציוריה של אורלי טמפרמנט עדין המוקף אנרגיה תזזיתית. חלק מציוריה וואלס שקט ורגוע, חלק מהם מחול תזזיתי חופשי וסוער בכל מקרה, העין לא נחה ונקראת לתור ולשוטט על פני הציור, להתבונן ולהעמיק בכל פרטי היצירה.

כמעצבת גרפית לשעבר, אורלי יודעת היטב כיצד להשתמש בצבע כדי ללכוד את תשומת ליבו של הצופה. בנוסף להיותה מומחית למרקם. עבור אורלי מכחול הצבע הוא רק אחד מכליה הרבים, בין היתר היא משתמשת בשפכטלים ובידיה ולעיתים היא שופכת ומטפטפת את הצבע שלה. חלק מהמשטחים שלה נשרטים או נצבעים בשכבות רבות המשלבים אקט של הרס ובניה, הסתרה וגילוי ביצירתה. היא מכניסה את כל גופה להפקת יצירות האמנות, היא ציירת אקשן.

אורלי מושפעת מדמויות רבות בתולדות האמנות; מונה האידילי שהוא אחד האהובים עליה אבל טרנר, רותקו ופולוק ואנרגיותיהם האפלות והסוערות של אותם האמנים ניכרות גם הן. גם אצל מונה, אורלי מתייחסת יותר ליצירותיו המאוחרות לאחר שאיבד חלק מראייתו וציוריו נעשו מטושטשים על גבול המופשטים. היא מתחברת להפשטה אך גם לרגש הגעגוע, הניוון והזקנה.

אורלי ויתרה על עסק העיצוב הגרפי שלה כאשר אובחנה כחולת סרטן השד באמצע שנות הארבעים לחייה. היא זיהתה את המחלה רק כאשר חברה הציעה לה לעבור בדיקה שגרתית. הסתבר שהמחלה הייתה כבר בשלב מתקדם והיא נכנסה למסע של החלמה שנמשך כשנה ודרש ניתוח, כימוטרפיה והקרנות. אף שאורלי ציירה תמיד כתחביב, המפגש שלה עם המוות העניק לה מה שהרגיש כמו אישור להיות אמנית במשרה מלאה. ההכרה שהעתיד אינו ודאי ולכן צריך להגשים את החלומות ומשאלות הלב כאן ועכשיו. הפנייה לכיוון האמנות עזרה לאורלי להתמודד גם עם הכאב הפיזי והרגשי שלה, והיא ביטאה על גבי קנבס את מכלול הרגשות שחוותה כתוצאה ממחלתה.

לאחר מסע ההחלמה שלה, אורלי החליטה לשנות מסלול ולהקדיש את מירב זמנה לאמנות. היא סיימה בהצטיינות את לימודי הדרכת האמנות במדרשת בית ברל. בשנים האחרונות היא מלמדת אמנות את דיירי הגיל השלישי בדיור המוגן בפאלאס מודיעין, מנגישה עבורם את הידע האמנותי שלה ואת קסם היצירה. בכך גם מעמיקה את הקשר שלה לכוח המרפא של האמנות וגם לשבריריותו של הקיום האנושי.

אורלי לא מציירת מתוך התבוננות באובייקט, אפילו העבודות הפיגורטיביות שלה, הכוללות פרחים ונופים הן מראות שנטמעו בתודעתה או בדמיונה. הציור הופך את רגשותיה לחומר קונקרטי ואז על הצופה לתרגם אותו חזרה למישור הרגשי. הפשטת הרגש המתווכת באמצעות צבע ומרקם משאירה מקום ופתח לצופה למצוא בעבודותיה את חוויותיו האישות.

הציורים של אורלי שלם בתצוגה בגלריית 'הכל במסגרת' שבשילת. עם תום הסגר ניתן יהיה לראות עד פסח 2021